אם יש חוויה שכל תושב במדינה היה מוכן לוותר עליה בשמחה, היא הצורך בתשלום החשבונות השוטפים של הדירה או בית המגורים.

כידוע, ובנוסף לתשלומי השכירות או המשכנתא, מוטלת החובה על כל דייר במדינה לשלם באופן שוטף לשורה של ספקים שונים, וביניהם חברת החשמל, עירייה או חברה חיצונית לארנונה, חברת המים וחברת הגז. בדומה לחשמל והמים, גם תשלומי הגז נחשבים מבחינת רובנו כ"רע הכרחי", כאשר האפשרות להימנע כליל משימוש בגז אינה אופציה רלוונטית מבחינת מרביתנו.

עם זאת, ובניגוד בולט לתחומים אחרים בשוק החופשי בישראל, בו מתקיימת תחרות מתמדת מצד החברות השונות על כיסו של הצרכן, תחרות אשר מתבטאת לרוב גם בהורדת מחירים, הרי שבכל הנוגע לשוק הגז בישראל, הדברים שונים במידה רבה.

לאורך שנים ארוכות, שוק הגז בישראל התאפיין בריכוזיות כמעט מוחלטת, כאשר בדיקות שונות הוכיחו כי החברות הפועלות בתחום נוטות לתאם בינן לבין עצמן את המחירים לצרכן, מה שפגע במידה ניכרת בכושר המיקוח של הצרכן מולן.

הרפורמה בשוק הגז בשנת 2007

במהלך שנת 2007, ובעקבות תלונות חוזרות ונשנות מצד הצרכנים בישראל, הוחלה רפורמה מבנית חדשה בשוק הגז בישראל, אשר ביקשה להעלות את כוחו של הצרכן מול חברות הגז, ולהסדיר בחוק את זכויותיו הצרכניות.

הרפורמה החדשה, אשר עיגנה בין היתר את זכותם של הדיירים בבניין מגורים לפעול במשותף במסגרת משא ומתן מול חברות הגז, התיימרה לשחרר את ה"צרכן השבוי" מאחיזתן של חברות הגז, ולאפשר לו לקיים משא ומתן מולן לצורך שיפור תנאיו.

עם זאת, גם בימינו, צרכנים רבים מוצאים עצמם כשבויים של חברות הגז השונות, כאשר אלו עושות כל שביכולתן במטרה להימנע ממשא ומתן צרכני מול הדיירים, וזאת בכל תירוץ אפשרי.

למרבה המזל, הניסיון מוכיח כי במקרים רבים, משא ומתן מטעם קבוצת דיירים מאורגנת אכן מוביל לתוצאות אפקטיביות, וזאת תוך הקפדה על מספר כללי מפתח, אשר יובאו להלן.

התאגדות שכנים להורדת דמי אחזקה של גז-מה כדאי לנסח בפנייה?

 בעיקרון הבסיס במסגרת ניהול משא ומתן צרכני מול חברות הגז השונות, ובדומה לעיקרון הבסיס בתחום הצרכנות בכלל, מתבסס בראש ובראשונה על "פעולת הרבים".

בדיוק כפי שקבוצה מאורגנת של צרכנים צפויה להשיג תנאים טובים יותר מטעם חברות שונות במשק, ולרבות חברות הסלולר, הטלוויזיה, הביטוח ועוד, כך גם בכל הנוגע לחברות הגז, כאשר ככל שמספר רב יותר של דיירים מתאגד לפעולה משותפת, כך עולה כושר המיקוח שלהם מול חברות הגז.

יש להבהיר בהקשר זה, כי בהתאם לרפורמה בשוק הגז, על מנת שדיירים בבניין מגורים משותף יוכלו להחליף את ספקית הגז, עליהם להשיג הסכמה בכתב של לפחות 50% מכלל הדיירים.

ללא הסכמה זו, אין באפשרותם להחליט על החלפת ספקית הגז, מה שפוגע מטבע הדברים בכושר התמקחותם.

לאחר גיבוש הרוב מבין הדיירים, יש לפנות במכתב רשמי לחברת הגז, וזאת בדרישה לקבלת תנאים טובים יותר עבור אספקת הגז. חשוב לזכור בהקשר זה, כי דרישה ערטילאית ל"הפחתת תשלומי הגז", שאינה מלווה בפירוט אודות התעריף הרצוי, לרוב לא תהיה אפקטיבית.

מסיבה זו, חשוב להבהיר מהו התעריף המקובל עבור דיירי הבניין, וזאת בהתאם לתנאי השוק הנוכחיים ויכולתם הכלכלית של הדיירים.

בנוסף, ועל מנת להבטיח כי הפנייה תהייה אפקטיבית, מומלץ בחום לצרף הצעת מחיר מטעם ספקית גז מתחרה, מה שיבהיר לספקית הנוכחית את רצינותם של הדיירים, ואת נכונותם להחליף את ספקית הגז במידה ודרישותיהם לא יענו במלואן.

ראו גם:

 מתי נזמין חברת גז ומתי נזמין טכנאי גז?